לעקר או לא לעקר זאת השאלה?
ד"ר עדי ירון
אחת ההתלבטויות הנפוצות של בעלי כלבות היא האם כדאי לעקר אותן, באיזה גיל ומה משמעויות הניתוח.
אני לא אשאיר אתכם במתח ואקפוץ ישר לסוף – עיקור הכלבה הוא אולי הניתוח המשמעותי ביותר
שניתן לעשות כדי לשפר את חייה ואת חייכם, ולשמור עליה בריאה לאורך זמן.
מבחינה רפואית, הרחם והשחלות
הם האיברים הפוטנציאלים ביותר למחלות שונות.
גידולי עטין (המקבילים לסרטן השד בנשים)
הם הגידולים הנפוצים ביותר בכלבות וכ-% 50 מתוכם ממאירים ושולחים גרורות לאיברים אחרים ובעיקר לריאות. בכלבה שעוקרה
לפני גיל שנתיים הסיכון לגידולים אלה יורד ביותר מ- % 90 ומעשית- אין גידולי עטין בכלבות אלה. לכן גם מומלץ ביותר
לעקר עד גיל זה.
דלקת רחם זיהום נפוץ מאוד, במהלכו הרחם מתמלא במוגלה ונפגעים גם איברים
אחרים (בעיקר הכליות). זהו מצב מסכן חיים שדורש לרוב ניתוח מיידי להצלת הכלבה. דלקת רחם יכולה להתפתח גם ללא קשר
להזדווגות והריון ולעיתים הסימן היחיד שבעלים יראה הוא שהכלבה מתחילה לשתות ולהשתין הרבה. כמובן שעדיף לבצע עיקור
בכלבה צעירה ובריאה, מאשר בכלבה בוגרת וחולה, אז הסיכון בניתוח עולה לאין שיעור.
בנוסף, ישנם גם מצבים של
גידולים ברחם או בשחלות, ציסטות והפרעות למחזור שכולם נמנעים כמובן ע"י עיקור.
ומה לגבי זריקות נגד ייחום?
כל הזריקות נגד ייחום הן בעלות סיכון. אפילו זריקה
חד פעמית ("רק לייחום ראשון") מעלה את הסיכון של הכלבה לחלות בדלקת רחם ואף לפתח סרטן. לכן, באופן עקרוני אני לא
מוכן לתת זריקות אלו. אם אתם לא רוצים לעקר כרגע, תשמרו טוב על הכלבה בזמן הייחום אבל ימנעו ממתן זריקות נגד ייחום.
האם לא כדאי לתת לה להיכנס להריון לפחות פעם אחת?
ממש ממש ממש לא! (שמתם לב להתלבטות).
ההריון, ההמלטה והטיפול בגורים טומנים בחובם סיכונים לא מעטים לכלבה. במיוחד קשה ההמלטה בכלבים עם אף פחוס (כגון בוקסרים), כלבים
קטנים (יורקשייר טרייר, פודל ננסי) וכלבים קטנים עם אף פחוס (פאגים, פקינזים).ספיגה וזיהום של העובר, קשיים בהמלטה עד כדי סיכון חיי
הכלבה, דלקות עטין בזמן ההנקה, ירידה ברמות סידן ועוויתות – אלו מצבים יותר נפוצים ממה שאנשים נוטים לחשוב, מניסיוני – הריון ולידה
שעברו באופן חלק וללא סיבוכים הם היוצאי דופן ולא להיפך.
אז איך הם חיו בטבע?
ראשית, פודל ננסי לא ממש חי בערבות אוסטרליה ורדף אחרי צבועים.
שנית, כלבות שחיו בטבע שרדו בממוצע רק 4-3 שנים ואילו אנו רוצים לשמור על כלבתנו עד גיל 15. כך שבטבע, הכלבות כלל לא הגיעו
לגיל שבו לרוב מופיעות מחלות סרטניות ואחרות.
כמו בכל דבר בחיים אנו צריכים להעריך תועלת מול סיכון – אין שום תועלת
בכניסה להריון. אנשים נוטים לעשות האנשה של הכלבה שלהם ולחשוב במובנים של "היא רוצה להיות אמא" – הרצון להזדווג בזמן ייחום
הוא מנגנון שנועד להבטיח המשכיות של המין בטבע. מבחינת הטבע, כלבה שהמליטה 5 גורים ומתה כתוצאה מסיבוכים שונים עשתה את שלה
והשושלת ממשיכה.
כיום, כשהכלבים הם חיות מבויתות אין שום משמעות ושום חשיבות להריון. לא מבחינה נפשית ולא מבחינה פיזיולוגית.
אז איך ימשיך הגזע?
אני תמיד מעריך את הבעלים עם אחריות לאומית, שלא מסתכלים רק על פיצי שלהם, אלא גם דואגים שמה גזע הפינצ´רים יעלם אם הם יעקרו אותה. ובכן, אל חשש, ישנם מספיק מגדלים מקצועיים בארץ ובעולם שדואגים להמשיך ולהשביח את הגזע ואתם לא צריכים לשאת את האחריות הכבדה הזאת על כתפיכם. גם אם יש לכם חברים שלוחצים וממש רוצים בת מפיצי תשלחו אותם אל המגדל – אלא אם כן אתם מוכנים לסכן אותה, והחברים מוכנים לקחת את האחריות שיקרה משהוא לכלבה שלכם ולשלם על הטיפולים הרפואיים.
אם הכלבה מעורבת, על אחת כמה וכמה
תשלחו את החברים לאחת מעמותות צער בעלי חיים שמלאות בכלבים שמחפשים בית חם.
אלפי כלבים מומתים כל שנה כיוון שלא מצאו בית או נזרקו לרחוב ע"י בעלים לא אחראיים שלא עיקרו את כלבתם ולא הצליחו למצוא מאמץ לגורים. ביום
שבו העמותות יהיו ריקות, לכל הכלבים יהיה בית חם ולא נמצא יותר כלבים משוטטים ברחוב, אני אהיה מוכן גם לשקול את ההמלצה על עיקור גורף. (רמז, שלום עם האיראנים יגיע קודם).
אבל אמרו לי שכלבות מעוקרות משמינות ומשנות את אופיין...........
כלבות לא משמינות מעיקור, כלבות משמינות מאוכל!
אכן, אצל כלבה מעוקרת יש שינוי בקצב חילוף חומרים והיא עלולה להשמין גם אם תאכל את אותה כמות מזון שאכלה לפני העיקור. לכן, במיוחד לאחר עיקור, חשוב להשגיח על כמות המזון ולבצע
מעקב משקל סדיר כדי למנוע את ההשמנה. אם תתנו לכלבתכם המעוקרת מנת מזון מאוזנת ומתאימה היא לא תשמין!
"שינוי האופי" למעשה קשור בהשמנה – אם הבעלים לא השגיחו
והכלבה השמינה והפכה לבטטה קטנה היא גם תתנהג כמו בטטה קטנה. כלבה שמנה תרצה פחות לטייל, פחות לשחק ויותר לשכב בבית, להמשיך בסעודה ולהמשיך להשמין. וכך נמשך מעגל
הקסם של השמנה, חוסר פעילות ואף דיכאון.
אופי הכלבה לא משתנה לאחר עיקור!
אופי הכלבה יכול להשתנות (בלי קשר לעיקור) אם היא משמינה .
האם יש סיכונים בניתוח עיקור
ניתוח עיקור הוא אמנם אחד הניתוחים הנפוצים ביותר שנעשים ע"י וטרינרים אך אינו ניתוח פשוט כלל. בכל ניתוח יש
סיכון מסוים וניתן להפחיתו למינימום ע"י שימוש בחומרים בטוחים ואיכותיים יותר.
אל תתביישו לשאול את הוטרינר לגבי הניסיון הכירורגי שלו, האם הוא
משתמש בהרדמה לווריד או בגז (שהיא בטוחה יותר), כמה אנשים מבצעים את הניתוח (רצוי שניים), האם יש חדר ניתוח נפרד וסטרילי, ולהתרשם בעצמכם מהציוד במרפאה,
הניקיון שלה ועוד.
מהם הסיבוכים ותופעות הלוואי של ניתוח עיקור?
בתקופה המיידית שלאחר הניתוח ייתכנו סיבוכים של זיהום והתפתחות דלקת שתן.
יש וטרינרים שמראש נותנים טיפול אנטיביוטי לאחר הניתוח כדי למנוע סיבוכים אפשריים אלו. בטווח הרחוק יותר צריך כאמור להתאים את כמות המזון ולהשגיח
שהכלבה לא משמינה.
חלק קטן מהכלבות עלולות לסבול בגיל מבוגר יותר מטפטוף שתן.
אז מתי לעקר?
אני ממליץ לעקר בגיל חצי שנה עוד לפני הייחום הראשון או מייד אחריו בערך בגיל 9 חודשים. אז הסיכונים מינימליים וההתאוששות
מהירה ביותר. תוך יום יומיים הכלבה חוזרת לעצמה לחלוטין ושבה להיות שמחה ומאושרת................ולאורך זמן!
ואם לא הייתי מספיק ברור – לעקר! לעקר! לעקר!
לגבי השיקול הכספי:
אני יכול לומר בוודאות שעל כלבה לא מעוקרת תוציאי יותר כסף בסופו של דבר מאשר על כלבה מעוקרת.
העלות של זריקות נגד יחום, זריקות להפלה אם הייתה הזדווגות לא רצויה או טיפול בכלבה חולה בגלל בעיה שקשורה ברחם, היא הרבה הרבה יותר גבוהה מאשר עיקור של
כלבה בריאה וצעירה. אז גם כלכלית כדאי לעקר.
ותחשבו על זה.....................
