"קור כלבים" ודומיו...

יעל רותם – פזרקאר

הקור הזה ביומיים האחרונים גומר אותי. אני יושבת ע"י המחשב מכורבלת כולי. המזגן פועל במלוא עוזו, החמין מהביל בתוך התנור. שבת בייתית וחמימה.

אבל שם, אצל ג´נט בכלבייה, בגליל העליון 200 כלבים, בקור שאפילו השטן לא ברא. כזה קור, שאפילו הביטוי "קור כלבים" בוש ונכלם לעומתו. כזה קור, שהעצמות נסדקות, שהגידים פוקעים, שהדם עייף מלזרום. קר. קר ועצוב.אין מספיק שמיכות. המחסה אינו ממש מחסה ואינו מוגן מפני הרוח והגשם. הקרקע הרטובה והבוצית, שעוד מחכה עד בוש לתרומה של טוף שהובטחה, אך לא קוימה.

כלבים ו50 חתולים, מתוכם 50 גורים. כמה מהם ישרדו את החורף ? כלבים שכל חטאם הוא בכך שנולדו בזמן הלא נכון, במקום הלא נכון, בארץ הלא נכונה...

כזה קור, שבו כל שנייה נמשכת לנצח.

אז מה אפשר לעשות, כדי שיפייפות הנפש שלנו לא תהפוך למס שפתיים ??
פשוט לבוא ולאמץ כלב, לתרום שמיכות, כסף, אוכל. הכל הולך. רק בואו !!!
בבקשה !!!! החיים של הכלבים עומדים פה על הפרק !!! רק בואו !!!!